החלטה בתיק בפ"מ 4737-11-11

לפני בקשת ב"כ המבקש במסגרת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי  (נוסח משולב) התשמ"ב 1982 (להלן חסד"פ).

העותר:

א.           להעמיד לרשותו מכשיר ינשוף מס' 020, בו נבדקה שכרות המבקש ביום 4.11.11, כדי שמומחים מטעמו יבדקו תקינותו.

ב.           להעמיד לרשותו את מיכלי הכיול של המכשיר הרלוונטים למועד בדיקת המבקש וזאת לבדיקת מומחים מטעמו.

ג.            להעמיד לרשותו צילומי פלטי מכשיר הינשוף הנ"ל המתייחסים לבדיקות הפעלתו במשמרת מיום 3.11.11 בשעה 21:45 ועד 4.11.11 שעה 07:17.

ד.   להעמיד לעיון והעתקה את תיק הינשוף הנ"ל.

ה.  להעמיד לעיון והעתקה כל חומר חקירה אחר.

לאחר שמיעת טענות ב"כ צדדים, עיון בכתבי טענותיהם ועיון בתיק החקירה הרלוונטי, הגעתי למסקנות הבאות:

1.         בתאריך 4.11.11 שעה 02:00 נעצר רכב מס' רישוי 70-698-69 לביקורת אקראית של שכרות הנהג. הנהג-המבקש, נחשד בנהיגה תחת השפעת אלכוהול. דו"ח הפעולה ציין מפורשות כי מפי הנהג נדף ריח חזק של אלכוהול, דיבורו כבד והבין דברי השוטר לאחר שהאחרון חזר על דבריו מס' פעמים. השוטר מצא אינדיקציה לשכרות באמצעות הנשיפון הדיגיטלי ולכן המבקש עוכב לבדיקת שכרות וזאת גם בהתבסס על הודאתו כי שתה משקה אלכוהולי.

2.         המבקש נדרש להבדק בדיקות שכרות במכשיר "ינשוף" ולאחר שהוזהר כחוק והוסבר לו אופן ביצוע הבדיקה, חתם על הסכמתו לביצועה. המבקש ביצע מספר נשיפות אך למרות הסברי השוטר לאופן ביצוע הבדיקה, נמצא כי נפח הנשיפה שלו לא הספיק כדי שהינשוף יתן תוצאת אלכוהול באוויר הנשוף.

בתחקורו של המבקש, הוא הודה כי לא נשף כמות אויר מספקת מאחר והוא סובל מ"ברונכיט ספסטיט ואלרגיה". לנוכח האמור והתרשמות השוטר, הנהג הואשם בנהיגה בשכרות עקב הכשלת הבדיקה על ידו. נמסרה הזמנה לדין וכתב אישום בתיק משטרה מס' 21200672471, בו יוחסה לו עבירה בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה בהתבסס על הכשלת בדיקת הנשיפה.

3.         אדגיש כי בתחילת משמרת הפעלת הינשוף ביום 3.11.11 שעה 21:45 ובסיומה ביום 4.11.11 שעה 07:17 בוצעו נשיפות בחינת תקינות המכשיר, בוצע הכיול על ידי רס"מ אורן ובשני המועדים הממצא היה "אין אלכוהול" באוויר הנשוף על ידו, דבר המעיד על תקינות המכשיר לכל אורך המשמרת הנדונה.

4.         עו"ד לאה נחום ב"כ המשיבה, הגישה תגובה בת 5 עמודים ובה סרקה את נושא בדיקת "הינשוף" תוך הסתמכות גם על תיק עוזרי שקבע ההלכה של אמינות הינשוף ותוצאותיו, הלכה שאומצה גם ע"י ביהמ"ש המחוזי בירושלים בעפ"ת 25457-04-10.

יתר על כך, התקינות מוכחת על ידי האמור בסעיף 3 לעיל, המהווה הוכחה לתקינות המכשיר בכל מהלך האכיפה במשמרת הנדונה.
די באמור בסיכומי עוה"ד נחום הנ"ל והמפורט בהם כדי לייתר כל דרישה לבדיקת מכשיר "הינשוף" הנדון והצגת פלטיו, לפני ואחרי בדיקת הנשיפה הכושלת של המבקש.

יתר על כן, בקשת המבקש לקבלת המכשיר כפי אשר הוגשה ב-9.11.11, 5 (חמישה) ימים לאחר מועד הנשיפה של המבקש - אינה יכלה להאיר לגבי תקינות המכשיר למועד מוקדם יותר וכל בדיקה "מאוחרת" כאמור, לא יהא לה משקל ראייתי. גם מטעם זה איני רואה במכשיר הינשוף "חומר חקירה" במשמעות סעיף 74 לחסד"פ.

עמדה זו מתייחסת גם לדרישה למסור את מיכלי הגז לבדיקה שכן אף הם המשיכו בתפקודם ויש להניח שהערכים בהם השתנו במהלך הזמן שחלף.

5.         אני ער להלכות הרבות שנפסקו בנושא זכות נאשם  לעיין ולהעתיק "חומר חקירה" העלול להואיל להגנתו מפני אישום המיוחס לו, אולם הגדרת מונח זה במקרה לפני אינה יכולה לכלול את עתירות המבקש בסעיפים א'-ג' בבקשתו, הן מחמת חלוף הזמן והן לנוכח המצב העובדתי במקרה הנוכחי הנובע מתוכן תיק החקירה כאמור והן לנוכח ההלכות הרלוונטיות שצוטטו ע"י עוה"ד נחום, אותן אני מאמץ כחלק מהחלטתי זו.

6.         בפתיח לבקשתו, ב"כ המבקש כתב: "הנאשם יכפור באשמה ובין היתר יטען כי נשף בכוח רב וכי אם יש תקלה, הרי היא נובעת מתפקוד לקוי של מכשיר הנשיפה" וזאת כנימוק לביסוס בקשתו הנוכחית לפי סעיף 74 לחסד"פ לענין בדיקת מכשיר הינשוף.